#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש לו זיתים בבית הבד ואירע בו אונס ולא היה יכול לדורכן קודם המועד?	"הוי דבר האבד [לפי הרמב&quot;ם מיד שנתנן במעטן, ולפי הראב&quot;ד דוקא לאחר שהפכן, והכל לפי המקום והזמן (ב&quot;י, ריטב&quot;א, ביה&quot;ל ד&quot;ה מי)] וזולף וגומר שמותר לסחטן כמה פעמים עד שיוגמר סחיטתן (שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;) {ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; תקל&quot;ז סעי&#x27; א&#x27;) דלפי רוב ראשונים הוי דבר האבד אם אינו גומר לסוחטן, ודלא כרבינו ירוחם דהוכיח מכאן חידוש דמותר לגמור המלאכה של דבר האבד אפי&#x27; אם אין הגמר דבר האבד}"	סימן תקלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם סבר שלא יתקלקלו עד אחר המועד ואח&quot;כ רואה שיתקלקלו?	"ה&quot;נ הוי כדבר האבד ומותר (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) [ואע&quot;פ דלגבי גילוח אינו מותר לגלח אפי&#x27; אם נאנס קודם הרגל שאני התם דהוא רק צער הגוף לשעתו משא&quot;כ הכא דהוי היזק ממון התורה חסה על ממונם של ישראל (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ב&#x27;)]"	סימן תקלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שכח לעשות המלאכה קודם המועד?	"החת&quot;ס (חו&quot;מ סי&#x27; מ&quot;ב) מחמיר דהוי כמכוין מלאכתו במועד, אבל הרבה אחרונים מקילין כפשטות המחבר דאף בזה לא נחשב כמכוין מלאכתו במועד ומותר (מג&quot;א סי&#x27; ק&quot;ח ס&quot;ק י&quot;א, שש&quot;כ פס&quot;ו הע&#x27; קנ&quot;ח)"	סימן תקלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש היתר לעשות הרווחה במועד?	"המג&quot;א (ריש סימן) הביא מנמק&quot;י בשם הראב&quot;ד היתר בזה, והשיג עליו מסי&#x27; תקל&quot;ז דמבואר דאסור לעשות הרווחה במועד"	סימן תקלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לזפת חביות בחוה&quot;מ?	"איתא בגמ&#x27; דשמואל מקיל בקטנים דליכא טרחא, ורב דימי מקיל בגדולים דהוי הפסד מרובה, והרמב&quot;ם פסק כתרוייהו לקולה [והטור ס&quot;ל דאף הרא&quot;ש מקיל בתרוייהו, והב&quot;י מפקפק קצת בזה], והטור הביא שיטה [והוא שיטת בעל המאור] דס&quot;ל כרב דימי דמקיל בגדולים ולא בקטנים, והקשה עליו הב&quot;י הרי שמואל מריה דתלמודא טפי מיניה, ועוד דריהטא דסוגיין חושש לטרחא אפי&#x27; במקום הפסד כמ&quot;ש בבית השלחין [ולזה י&quot;ל דהיינו במחובר], ולמעשה פסק המחבר להקל בין בקטנים בין בגדולים [בין של יין בין של שמן (ביה&quot;ל ד&quot;ה ומזפת)], והקשה המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) מסי&#x27; תק&quot;ד דהרא&quot;ש כתב דלא אמרינן בשל סופרים הולך אחר המיקל כשכל אחד מקיל בחד צד [לגבי טוחן בתבלינים], ותי&#x27; הנתיב חיים דהתם פשוט דקיי&quot;ל כרב הונא אלא דמסתפקא לן אי טעמא דרב הונא משום מפיג טעם או אפשר מאתמול ועל כן אינו יכול להקל, והבגדי ישע תי&#x27; דהתם תנן אסור לדוך מלח ואם נקיל כדברי שניהם נמצאת שנוהג כנגד המשנה {וצ&quot;ב דדבר שאפשר מאתמול ואינו מפיג טעמו לכו&quot;ע אסור}, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) תי&#x27; דאמרינן בגמ&#x27; דאפי&#x27; מאן דאסר לא אסר אלא לכתחילה, והגר&quot;א הקשה מגמ&#x27; פסחים (ק&quot;ח ע&quot;א) בד&#x27; כוסות, ותי&#x27; הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) דדוקא לגבי הסיבה דד&#x27; כוסות א&quot;א להקל דא&quot;כ מיעקרא תקנתא דרבנן אבל בלאו הכי אפשר להקל בתרוייהו. והכריע הביה&quot;ל (ד&quot;ה בין) דאע&quot;פ שהרוקח מחמיר כשניהם וכמו שהקשה המג&quot;א [והגר&quot;א], ויש שיטת בעל המאור דמחמיר בקטנים, מ&quot;מ אין לזוז מפסק השו&quot;ע דמקיל בשניהם דזהו דעת רוב ראשונים {וה&quot;נ משמע דאינו חושש להשיטות דס&quot;ל דמלאכת חוה&quot;מ דאורייתא, ורק לרמב&quot;ן דס&quot;ל דאם אינו דבר האבד אסור מדאורייתא והכא פשוט דהוא דבר האבד והשאלה הוא אם מותר לטרוח כ&quot;כ כנגד הפסד זה}"	סימן תקלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות העקלים סביב החביות?	זהו חלק מתיקון החביות ומותר במקום הפסד ובלבד שלא כוון מלאכתו במועד (רמ&quot;א)	סימן תקלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם השרה פשתנו במשרה?	ה&quot;נ הוי דבר האבד ומותר לשלותו, ובלבד שלא כוון מלאכתו במועד (שו&quot;ע), ויעשהו בצינעא לכתחילה (ביה&quot;ל ד&quot;ה וכן)	סימן תקלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם פועל צריך לבחור vacation days שיהיו דוקא בחוה&quot;מ?	"המועדים וזמנים (ח&quot;ד סי&#x27; ש&quot;א) ובעל באר משה (הלכות חוה&quot;מ אות מ&quot;א) ס&quot;ל דצריך לבחור ימי חופש בחוה&quot;מ דאל&quot;ה הוי מכוין מלאכתו במועד, אבל בעל האג&quot;מ (אות י&quot;ח) ור&quot;י קמנצקי הקילו דאין זה נחשב כמכוין מלאכתו במועד כשהוא הולך לחופש בימי הקיץ אם ניחא ליה טפי, אבל הוסיף באמת ליעקב דזהו דוקא כשהוא עומד ושואל בימי הקיץ אבל כשהוא עומד ושואל בחוה&quot;מ אז אינו יכול לעבוד כדי שיוכל לילך לחופש בימי הקיץ, ולכו&quot;ע טוב לקבל הימי חופש בחוה&quot;מ אם אפשר, ועוד אם יכול לנכות משכרו שלא לעבוד בחוה&quot;מ ואין בו חשש getting fired אינו יכול לעבוד דעכשיו הוא מניעת הרווח (הלכות חוה&quot;מ פ&quot;ט) "	סימן תקלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להכן נייר טואלט קודם חוה&quot;מ?	"כתב החוט שני (פ&quot;ד ס&quot;ק א&#x27;) דמסתבר דכל דבר שאין הדרך להכינו קודם שמשתמש בה א&quot;צ להכינו קודם חוה&quot;מ ולא נחשב כמכוין מלאכתו במועד, ואע&quot;פ שהגר&quot;ד בהר&quot;ן היה מחמיר בזה י&quot;ל דהמציאות בזמנו היה גליל גדול והדרך היה להכן הרבה קודם לכן, ומ&quot;מ לכו&quot;ע אם יש לפניו נייר חתוך אינו יכול לחתוך נייר בידים"	סימן תקלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להכן diapers קודם חוה&quot;מ?	"{נראה ע&quot;פ החוט שני הנ&quot;ל א&quot;צ להכינם דאין דרך להכינם קודם לכן, ויש להוסיף דיתכן דאין בהם איסור קורע כלל (עי&#x27; מש&quot;כ ס&quot;ס ש&quot;מ) ובודאי יש להקל דא&quot;צ להכינם}"	סימן תקלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם חושש שגנבים יגנבו פירות שלו?	"מותר להכניסם למקום המשתמר דהוי דבר האבד [ותוס&#x27; (י&quot;ב ע&quot;ב) לא ידעו איזה מלאכה היא זו ומסתפק לגבי טרחא לחוד, והרש&quot;ש כתב דהוא איסור מעמר, והמ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;א) הביא ממרדכי (סי&#x27; תתנ&quot;ה) דהוא איסור טרחא בלא שום מלאכה], ודוקא כשלא כוון מלאכתו במועד, ובדיעבד אם כוון יאבד (מ&quot;ב שם, שעה&quot;צ ס&quot;ק ה&#x27;) [אבל ביו&quot;ט אסור לטרוח ואין עצה אלא להעמיד שומר או יכניסם דרך גוי (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ה&#x27;)]"	סימן תקלח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לעשותה בצינעא?	"איתא בגמ&#x27; דלכתחילה ישתדל למעט הפרסום [כגון לעשותו בלילה, ואם יהא צריך אבוקות וקולות עדיף לעשותו ביום] כדי שלא יצא מיניה חורבא (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב), ואם אינו יכול לעשותו אלא במקום המפורסם מותר (רמ&quot;א) {והא דמצדד המרדכי דאם ידוע וניכר שהוא לצורך המועד מותר אפי&#x27; הפרהסיא זהו כמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; תקל&quot;ג סעי&#x27; ד&#x27;) בציידי דגים אבל אינו ראיה לדבר האבד שידוע וניכר לכל, ואדרבה מסתימת הפוסקים משמע דבכל גווני צריך להשתדל לעשותו בצינעא}"	סימן תקלח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להסיע ממונו מעיר לעיר?	"ה&quot;נ אסור משום טרחא וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; תקל&quot;ה), אבל במקום הפסד מותר"	סימן תקלח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ירא שהגשמים יפסידו התאנים השטוחין בשדה?	"איתא בגמ&#x27; (מו&quot;ק י&quot;ג ע&quot;ב) לת&quot;ק מחפין את הקציעות בקש, ולר&#x27; יהודה אף מעבין, וקיי&quot;ל כת&quot;ק אלא דפליגי האמוראים אם מותר בקלושי או אפי&#x27; בסמוכי, והטור מחמיר דמותר לכסותם רק בכיסוי רפה ולא בכיסוי עב, אבל המחבר פסק כהרמב&quot;ם והרי&quot;ף דס&quot;ל דמותר אפי&#x27; בחיפוי עב [וקמ&quot;ל דמותר אע&quot;פ דהוי כעין בניין (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ו&#x27;)]"	סימן תקלח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעקור הקש מן המחובר?	הריטב&quot;א הביא מירושלמי דאף זה מותר דהוי דבר האבד (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד)	סימן תקלח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שיש לו סחורה וחושש שיתעפש או ירקב?	מותר לטרוח ולהופכן ממטה למעלה דהוי דבר האבד	סימן תקלח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם כוון מלאכתו במועד?	"איתא בגמ&#x27; יאבדו, והב&quot;י הביא בזה ג&#x27; מהלכים בראשונים:&lt;br&gt;1) הרמ&quot;ך ס&quot;ל דמונעין אותו מלעשות אותו מלאכה וממילא הולך לאיבוד&lt;br&gt;2) רש&quot;י ס&quot;ל דאפי&#x27; בדיעבד אם עשה המלאכה אסור ליהנות ממנו&lt;br&gt;3) הרמב&quot;ם ס&quot;ל דאפי&#x27; בדיעבד בית דין הפקירו אותה לכל [וכן קיי&quot;ל, וכפשוטו קנסו הקרן והשבח (עי&#x27; שש&quot;כ פס&quot;ו הע&#x27; ק&quot;נ)]"	סימן תקלח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא זכה בה אדם עד לאחר מועד?	מותר לו לחזור ולהתעסק בה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז)	סימן תקלח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך קונסין חייט שעושה מלאכת אחרים?	הרמ&quot;א הביא מנמק&quot;י דמשתינן ליה או מלקין אותו עד שיקבל עליו שלא לעשות [או עד שיחזיר מעות השכירות (בדק הבית)] (גר&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט), והוסיף הא&quot;ר דמאבדין ממנו כל דמי השכירות (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח) {וכן מבואר מבדק הבית}	סימן תקלח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי בנו?	"איתא בגמ&#x27; דלא קנסינן בנו אחריו ומותר לו לעשותה אם הוא דבר האבד [אבל פשוט דאסור לעשות דבר שאינו אבוד (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א)], אבל אם מת לאחר שעשה המלאכה פשוט דאם כבר זכה בה אחר תו לא יזכה בה הבן אלא אפי&#x27; אם עדיין לא זכה בה שום אחד מ&quot;מ לאחר שב&quot;ד הפקירו אינו של האב והבן הוי כשאר כל אדם וכל הקודם זוכה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;) [והמור וקציעה ס&quot;ל דהוי הפקר ממילא וא&quot;צ ב&quot;ד להפיקרו בידים, ולפי&quot;ז הא דאמרינן לא קנסו בנו היינו דוקא קודם שעשה המלאכה, אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק ט&quot;ו, שעה&quot;צ ס&quot;ק ז&#x27;) חולק עליו וס&quot;ל דאינו ממילא ולפיכך מצי למימר דלא קנסו בנו אפי&#x27; אם אביו עשה המלאכה] {ורע&quot;א בתחילה רצה לומר הכי אבל בסוף רצה לפרש השו&quot;ע באופן אחר ולפי&quot;ז הבן זוכה בה אפי&#x27; לאחר שהפיקרו, אבל זה מיוסד על שיטת רבינו ירוחם דס&quot;ל דמאחר שהתחיל בדבר האבד מותר לגמור אפי&#x27; אם אינו דבר האבד, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; תקל&quot;ז) דאינו משמע כן משאר ראשונים, וא&quot;כ נחזור לפשטות המחבר דהבן אינו זוכה בה לאחר שהפקירו ב&quot;ד}"	סימן תקלח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כוון מלאכתו במועד בדבר שאינו אבוד 1) לגבי אותו האיש 2) לגבי בנו?	"1) כ&quot;ש דקנסינן ליה להפקירו (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז) 2) הנמק&quot;י ורבינו ירוחם ס&quot;ל דכיון דהוא מלאכה דאורייתא קנסינן ליה כצורם אוזן בכור, והשיג עליהם הב&quot;י הרי קיי&quot;ל דאפי&#x27; בצורם אוזן בכור דהוא דאורייתא לא קנסינן ליה, ותרצו הדרישה והט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) דהכא איכא תרתי לריעותא, חדא כוון מלאכתו למועד, ועוד עשה מלאכה בחוה&quot;מ, והביה&quot;ל (ד&quot;ה אם) הקשה עליהם דזה דוחק לחשב זה כתרתי לריעותא [דלא שייך כוון מלאכתו במועד בדבר שאינו אבוד וא&quot;כ ליכא ריעותא אלא מה שעשה המלאכה {וצ&quot;ב} (מאמר מרדכי, חמד משה)], ועוד משמע מגמ&#x27; דצורם אוזן חמיר טפי מכוון מלאכתו במועד ואם מקילין בצורם אוזן כ&quot;ש בכוון מלאכתו, והמג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) רצה להחמיר מטעם אחר דזה דומה למלאכת שבת דאסור לו ולבנו לעולם, ומסיים וצ&quot;ע מגמ&#x27; גיטין (נ&quot;ג ע&quot;ב) ושו&quot;ע (יו&quot;ד סי&#x27; צ&quot;ט סעי&#x27; ה&#x27;) [דלא מצינו שקנסינן בנו (לבושי שרד)], והבית מאיר הקשה על המג&quot;א מי יאמר דבמעשה שבת בישל בשביל בנו שיהא אסור אף לבנו, ולכן פסק הביה&quot;ל דהעיקר כהשו&quot;ע דלבנו תמיד לא קנסינן ליה"	סימן תקלח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במלאכה שאפשר לעשותה אחר המועד?	כתב הברכ&quot;י אע&quot;פ שאסור לעשותו במועד מ&quot;מ בדיעבד אם עשה המלאכה לא קנסינן ליה דלא כוון מלאכתו למועד, והשיג עליו השע&quot;ת (ס&quot;ק א.) צ&quot;ע בחילוק זה	סימן תקלח סעיף ו		
